נוה האירוס- אז, היום ומחר
להיכנס בשערי נוה האירוס מעלה רגשות מעורבים שכן, מרגע בו עברתי את שער הכניסה, פסעתי דרך חצר קדמית מוריקה, עם פינות ישיבה מוצלות וצמחים יפים שצומחים מסביב, עברו בי המחשבות על האנשים הגרים פה, כמו גם על האנשים האמונים על הטיפול בהם.
מזה זמן ומאז שקרוב משפחה עבר להתגורר במעון לאנשים עם צרכים מיוחדים, אני מתעניינת במתרחש מאחורי הקלעים של אותם המוסדות ואחת לכמה חודשים, נפגשת עם צוותים/ מנהלים במוסדות כאלו ואחרים ומרגישה את הדופק מקרוב.
מרגישה כמעין “שליחה” עבור אותם אלו שאין ביכולתם לומר את אשר על ליבם באופן וורבלי או עבור משפחותיהם, אשר הסבל והקושי ניכר על פניהם וגופם ולא תמיד יש בכוחם ובאפשרותם, לדעת מה קורה עם יקירם באותו המעון/ המוסד, בו עבר להתגורר.
נוה האירוס. אז.
עובדה “ידועה” היא, כי מעונות/ דיור מוגן לאנשים עם מוגבלויות, הינם מקומות לא פשוטים, שלא לומר- מורכבים, הן מבחינת האנשים המטופלים והן מבחינת הצוותים המטפלים.
כאן, במאמר זה, אני מבקשת להחריג מאותה העובדה את נוה האירוס, שאינו מתאים או תואם ל”עובדה הידועה” אודות מעונות לאנשים עם מוגבלויות.
את נוה האירוס “אז”, לא חוויתי, אותו “אז” היה רחוק מאד ממה שרצו שיהיה מייסדיו. הכוונות היו טובות, בכך לא היה ספק, אלא שאלו שהיו אמונים על הפעלתו השוטפת, על כלל הצוותים, הטיפולים, המתקנים והמבנים השונים, לא עמדו בקנה אחד עם האחריות הרבה אשר ניתנה להם ולה היו מחויבים. כל ה”אז” המשיך בשלו, עד שהגיע היום. היום.
נוה האירוס. היום.
על מנת להגיע להישגים יוצאי דופן, יש לעשות שינויים יוצאי דופן, עמוקים ככל שיהיו וכך אני מתרשמת שעשו בנוה האירוס. מתוך הרצון האמתי לשינוי ושיפור, מתוך הכוונה לשקיפות מול משפחות החוסים ומול הגופים האחראיים במשרד הרווחה, נעשתה עבודה יסודית ומקיפה בכל התחומים במעון:
- צוות המטפלים הרפואי.
- צוות המטפלים הפרא-רפואי.
- צוות אנשי המנהלה והתחזוקה (הנהלה, מזכירות, ניקיון וסניטריה)
- מגורי החוסים- שדרוג מבנים קיימים, בניית מבנים חדשים וחדישים.
- חדרי טיפולים חדשניים משודרגים.
- נראות כללית בכל רחבי המעון.
- סדר יום ופעילות פנאי.
- ועוד….
בכל אחד מתחומים אלו חל שיפור מהפכני ומבורך, מיד עם היכנסו של מנהל המעון החדש, מר דוד אליהו, אשר לא פסח על דבר, הקפיד על תיקונים/ שדרוגים/ העשרה ועוד. החליף צוותים, חיזק את רמות הידע ואיכות הטיפול ובנה מערך אמון הדדי מול ועם משפחות החוסים, כמו גם הקמת וועד הורים אשר מעורב ושותף לכל ההחלטות הנוגעות ליקיריהם אשר חיים בנוה האירוס.
נוה האירוס. מחר.
כאיש עשייה אמיתי, פניו של דוד אליהו, מנהל נוה האירוס, מופנות קדימה, אל העתיד. אליהו, אינו “נח על זרי הדפנה” ומקפיד שלא להסתנוור מין השינוי המהפכני הבולט לעין כל כך ברחבי נוה האירוס. כאשר שואלים אותו לגבי תכניות עתידיות, הוא עונה בהתרגשות אך בנחרצות “הכוונה שלי היא להמשיך לנוע, לשפר ולהשתפר כל יום, אין לי אלא להצטער על מה שקרה פה בעבר, אך אין ביכולתי לשנות זאת, אלא רק להמשיך בעשייה עבור המטופלים היקרים שלנו כאן ועבור משפחותיהם. אני מכיר את תחושת חוסר האונים, כאשר בן משפחה הינו בעל צרכים מיוחדים ורואה בעבודתי, שליחות אמתית עבורם. כמי שאמון ואחראי על ביטחונם ובריאותם הפיזית והנפשית, נדרתי שלא לנוח ולא לשקוט, להיות עם היד על הדופק תמיד, כדי לרכוש את אמונם בכל יום מחדש”
אז איך אומרים?
“….אנשים טובים באמצע הדרך, אנשים טובים מאד, אנשים טובים יודעים את הדרך ואיתם אפשר לצעוד.
צעדתי לי וחייכתי.